ריבוי סוקולנטים – מדריך לריבוי סוקולנטים

120 שניות על ריבוי סוקולנטים

אביב בפתח, מזג האויר עדיין הפכפך, היום מתארך מיום ליום, וזה בדיוק הזמן המושלם בשנה לריבוי רוב סוגי הסוקולנטים.
הטמפרטורות הנמוכות של החורף הביאו איתו שלל צבעים מעצימים ומלא תינוקות/ניצרונים חדשים.

E - מיקס מיני סוקולנטים

מגש סוקולנטים - 30 יחידות

ריבוי סוקולנטים זה עולם ומלואו, ננסה לפרט כאן כמה מהשיטות הטובות והטבעיות ביותר לריבוי המשפחה המופלאה הזאת.
1. ריבוי מייחורים: מיני סוקולנטים רבים, מגיל שנה ומעלה, הגדלים בתנאים טובים יתחילו להתפצל, ולהוציא ניצרונים קטנים מצידי הגזע. זה הזמן ל״קטיף״, הפרדת הנצרון מהגבעול של אימו, ולהוציאו לסביבה עצמאית.
למתחילים, הפרדה ידנית, ללא שימוש במזמרה או סכין, תמיד עדיפה, כך בשום מיקרה לא יגרם נזק לצמח האם שלנו, שנקשרנו אליו, לעיתים כבר שנים רבות:-)
לאחר ההפרדה, מומלץ לייבש את איזור בחיתוך בצמח האם , ולהימנע מלהרטיב אותו לכמה ימים .
את הניצרון גם מומלץ ליבש כיממה לפני שתילה במצע חדש, או לשתול ישר באדמת שתילה עם לחות ממש מינימלית.
לאחר יום יומיים, ניתן להתחיל להשקות בעדינות, רק כדי לעורר השרשה, בכל פעם שהתערובת מתייבשת.
תהליך ההשרשה - ניתן לבדוק יצירת שורשים ע״י משיכה קלילה של הייחור מהתערובת, במידה ומתחילה התנגדות, סימן שהוא התחיל להיתפס, ואז מומלץ להניח לו כדי לא לפגוע בשורשים הטריים.
לאחר השרשה עדינה, אפשר להתחיל להשקות עד לנגירה, רק כשהתערובת מתייבשת.

2. ריבוי מעלים: שיטה מרתקת לריבוי סוקולנטים וגם פיתרון לריבוי מיני סוקולנטים שלא מייצרים מספיק ניצרונים חדשים לטעמנו.
ריבוי מעלים נעשה ע״י הקרבה של עלה אחד, דבר שלא פוגע במאומה בסוקולנט האם כמובן, ולעיתים אפילו זאת הזדמנות להיפרד מהעלים הבוגרים, שאולי נפגעו עם השנים ונראים דהויים יותר מהקודקוד הצעיר, סוג של make over לסוקולנט שלנו 🙂 את העלה יש להסיר בעדינות בשלמותו.
דרך טובה לזהות עלה שהוסר בשלמותו, היא ע״י מגע בבסיס העלה, ווידוא שהוא יבש.
עלה שנחתך בטעות או הוסר שלא בשלמותו, יהיה רטוב בבסיסו, וסיכויי ההישרדות שלו מאוד קטנים, לעיתים הפצע פוגע ביכולתו לייצר קאלוס - רקמת גלד המכסה את אזור הפציעה, ומגינה עליו ממחלות, ומאפשרת מצע ליצירת שורשונים.
את העלה יש לייבש כמה ימים באזור יבש ומוצל, ואז לשתול או להניח על מצע מנוקז ועדין.
יש לשמור את התערובת בלחות מאוד עדינה, מספיק כדי לייצר השרשה, אך לא לסכן את העלה בריקבון.
תקופת ההשרשה הכי מאתגרת, אך ברגע שהעלה משריש, סיכויי הבריאה עולים מיום ליום. בכל מיקרה, כדאי להגן על המשרשה משמש ישירה, בכל תקופת הגידול.
כשהעלה מתחיל ליצר ניצרון, ניתן להעתיק אותו לעציץ, ולהתפעל ממנו כל יום מחדש:-)

3. ריבוי מזרעים - איסוף זרעים מפרחי הסוקולנטים, הוא אומנות בפני עצמה, הדורשת מיומנות וסבלנות אין קץ. אך לעיתים זאת הדרך היחידה לרבות את אותו הסוג.
ריבוי מזרעים הוא ריבוי זיווגי, בניגוד לריבוי וגטטיבי המשכפל את כל תכונות צמח האם, ריבוי זיווגי, מאפשר גיוון, כך שכל סוקולנט הנוצר מזרע הוא הפתעה, כמו ילדים, הם מקבלים את תכונותיהם הגנטיות גם של הנקבה וגם של הזכר בתהליך ההפריה.
את הזרעים יש לאסוף לאחר שהפרח קמל, ולייבש אותו במקום מוצל. אפשר לערבב את הזרעים במעט חול גרגירי, על מנת שירווח את פיזור הזרעים על המצע.
את הזרעים אפשר לכסות במעטה דק של וורמיקוליט כדי להגן עליהם מרוחות ושמש עד הנביטה.
גם כאן, יש לשמור על תערובת מנוקזת לחה רק במעט, ועם הנביטה (שיכולה לקחת מספר שבועות) אפשר להגביר השקיה עם התייבשות התערובת.
אחרי הנביטה, כשהסוקולנט הצעיר בגודל מינימלי של 1 ס״מ קוטר בערך, ניתן להעתיק לעציץ נפרד.

זהו בינתיים, לנו כבר יש בראש wishing list של מגוון סוקולנטים שאנו מקווים לרבות השנה מה אתכם? 🙂